מפרשים:
1 כבר ביארנו במשנה שהדקל אין לו גזע ומ"מ דרך ביאור מה שאמרו כאן סבר רב זביד למימר אין לו גזע לבעל דקל פירושו שלדעתו גזע יש לו אלא שאינו לבעל דקל אלא לבעל קרקע שמאחר שאם נחתך הדקל אין גזעו מחליף וכן אם ייבש והוא שאמרו דלחפור ולשרש קאי וכמו שאמרו למעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש אף בתחילתו מסיח דעתו מן הבדים היוצאים מן הגזע והקשהו רב פפא מקונה שני אילנות שאין לו קרקע ואם יבשו לחפור ולפרש קיימי ואעפ"כ היוצא מן הגזע שלו ופירשה שאין גזע לדקל כל עיקר וכמו שפירשנו במשנה ומ"מ רב זביד היה מפרש זו של שאר אילנות בשקנאם לזמן ידוע שכל שהוא תוך הזמן אינו מתיאש ממנו ודעתו על הבדים המתחדשים גם כן הואיל וגזעם מחליף הא בדקל הואיל ואין גזעו מחליף אף בקנאה לזמן אין דעתו על הגזע והלכה כרב פפא על הדרך שביארנו וכל שיש לו גזע הרי הוא לבעל האילן:
2 כל שקנה אילנות בשדה חברו יש לו דרך לילך להם הן בשלשה הן בשנים הן באחד שהמוכר בעין יפה מוכר:
3 אילן הנוטה לתוך שדה חברו ומעכב את חרישתו קוצץ מלא מרדע על גבי המחרישה וכבר ביארנוה בסוף פרק שני:
4 אע"פ שביארנו שהקונה אילן בתוך שדה חברו יש לו דרך מ"מ אין בעל האילן מעכב שלא לזרוע את הדרך אלא זורע והוא בא ונכנס והולך על הזרעים אבל שיעור זה של מלא אורה וסלו הניתן בחוצה לאילן אין אחד מהם רשאי לזרעה אא"כ מדעת חברו הא תחתיהן וביניהן ודאי בעל האילן זורעה וכן כתבוה חכמי הצרפתים:
5 מי שיש לו גנות לפנים מגנתו של חברו החיצון זורע את הדרך ואם נתן לו דרך מן הצד זה וזה אין רשאין לזרעה ודבר זה יתבאר בפרק פירות: